באיזו עיר בסלובקיה כדאי לבחור למגורים?

אזרחות סלובקית ניתנת בכמה מסלולים עיקריים:

• לידה או אימוץ – ילדים להורים סלובקים או חסרי אזרחות, וכן ילדים שאומצו ע"י אזרח סלובקי.

• שורשים – מאז 2022 ניתן לקבל אזרחות אם הורה, סב/סבתא או סבא-רבא היו אזרחים צ'כוסלובקים שנולדו בשטח סלובקיה (1918–1992). נדרש להציג מסמכי יוחסין מתאימים.

• מגורים – לאחר כ־8 שנות תושבות קבע, ידיעת השפה ורישום פלילי נקי.

• נישואין – בני זוג של אזרחים סלובקים יכולים להגיש בקשה אחרי 5 שנות נישואין ושהות משותפת.

• תרומה מיוחדת – במקרים חריגים האזרחות ניתנת בהחלטת הנשיא.

• השקעה – אין מסלול אזרחות רשמי; קיימת אפשרות נדירה הדורשת השקעות עצומות (למעלה מ‑100 מיליון אירו ויצירת מאות מקומות עבודה).

בסלובקיה אין מסלול הגירה ייעודי ליהודים, ולכן כל המבקשים להגר — מכל סיבה — נדרשים לעמוד בתנאי ההגירה הרגילים.

האפשרויות המרכזיות הן:

• אשרות עבודה, לימודים או עסקים – יהודים יכולים לקבל רישיון שהייה כמו כל מבקש אחר, בהתאם לתנאי המסלול (הכנסה, מגורים, ביטוח, מסמכים).

• מקלט מדיני – ניתן לבקש רק אם קיימת רדיפה מוכחת בשל דת, לאום, דעה פוליטית או השתייכות לקבוצה מוגנת. סיבות אישיות או כלכליות אינן מקנות מקלט.

• אזרחות על-פי מוצא – צאצאים של אזרחים צ’כוסלובקים (עד דור שלישי) יכולים לבקש אזרחות סלובקית, כולל יהודים שמוצאם מהאזור. לפי תיקון החוק ב-2022, ניתן לשמור על אזרחות נוספת.

• עמידה בדרישות הכלליות – כל מהגר חייב בדרכון תקף, ביטוח בריאות, מסמכים מתורגמים ואפוסטיל ועמידה בחוקי המס והשהייה.

בשורה התחתונה: יהודים יכולים להגר לסלובקיה באותם מסלולים הקיימים לכלל האוכלוסייה, או במסלול אזרחות לפי מוצא אם הם עומדים בקריטריונים. בקשת מקלט רלוונטית רק במקרי רדיפה ממשית.

בסלובקיה אין מעמד רשמי של "עולה חדש" כפי שקיים בישראל. מי שמבקש לעבור להתגורר במדינה חייב לעמוד בכללי ההגירה הרגילים — קבלת רישיון שהייה, עבודה או תושבות קבע בהתאם למסלול המתאים. כדי לבקש אזרחות סלובקית יש להחזיק בתושבות קבע במשך מספר שנים, להציג רישום פלילי נקי ולעמוד בחובות המס והביטוח הלאומי.

לגבי אזרחות כפולה — החוק הסלובקי מגביל החזקה בשתי אזרחויות. אזרחים סלובקים שרוכשים מרצונם אזרחות נוספת עשויים לאבד את אזרחותם, מלבד במקרים מוגדרים בחוק (למשל אזרחות נוספת שניתנה בלידה, בעקבות נישואין, או לאחר מגורים ארוכים בחו"ל והצהרה רשמית בתוך 90 יום). כל קבלת אזרחות זרה מחייבת דיווח למשרד הפנים.

מי שמחזיק באזרחות סלובקית — גם אם יש לו אזרחות נוספת — נהנה מזכויות מלאות במדינה: זכות מגורים, הצבעה, הגנה קונסולרית ותעסוקה בתנאים שווים. במקביל עליו לקיים את כל החובות האזרחיות: תשלום מסים, ביטוח לאומי, כיבוד החוק ועדכון הרשויות בשינויים במעמד.

לעומת זאת, מי שמחזיק רק באזרחות זרה ומתגורר בסלובקיה חייב להוציא רישיון שהייה מתאים, לעבוד רק במסגרת החוק, להחזיק ביטוח בריאות בתוקף ולעמוד בכללי הדיווח של משטרת הזרים.

כן. ניתן להיעזר בעורך דין או בסוכן מקומי לצורך ליווי מקצועי בתהליך קבלת אשרת השהייה בסלובקיה. אנשי מקצוע יכולים לסייע בהכנת המסמכים, בבדיקת עמידה בדרישות ובהתנהלות מול הרשויות.

ליווי מקצועי מומלץ במיוחד למי שמעוניין בהגשה מסודרת וללא טעויות. מומחי Togetthere מציעים סיוע מלא בתהליך – כולל הכנת תיק הבקשה, תרגומים, אפוסטיל, תקשורת מול הרשויות ועוד – מה שיכול להקל משמעותית על התהליך ולשפר את סיכויי ההצלחה.

כן. ברוב המקרים ניתן לערער על החלטת סירוב:

• בקשה לשהייה זמנית (כלל סוגי השהייה) – אם בקשתך נדחית, תקבל החלטה כתובה. ההחלטה ניתנת לערעור בפני מנהלת המשטרה הזרה/מחלקת גבולות ומשטרה זרה. אם הערעור המנהלי נדחה, אפשר להגיש ערעור נוסף לבית המשפט האזורי. בדרך‑כלל יש להגיש את הערעור בתוך פרק זמן קצר ממועד קבלת ההחלטה (עד 15 ימים).

• וויזת שנגן: ניתן לערער בשגרירות בתוך 15 יום מהסירוב; מענה לערעור מתקבל לרוב תוך 60 יום.

• וויזה לאומית (D): אין ערעור מנהלי, אך ניתן לבקש בחינה שיפוטית בבית משפט.

חשוב להגיש את הערעור בזמן ולצרף מסמכים שמפריכים את נימוקי הסירוב.