מה המינימום שצריך להרוויח כדי לשמור על הסטטוס?

ברוב המסלולים אין חובה לוותר על אזרחות קיימת, אך הדבר תלוי בנסיבות:

• במסלול אזרחות לפי שורשים (צאצאים של אזרחי צ'כוסלובקיה) – אין צורך לוותר על האזרחות הקיימת. תיקון החוק מ-2022 מאפשר לשמור על שתי אזרחויות.

• מי שמקבל אזרחות סלובקית מלידה, אימוץ או נישואין – רשאי להחזיק בכפל אזרחויות.

• לפי החוק הישן (2010), אזרח סלובקי שקיבל מרצונו אזרחות זרה לאחר שכבר היה אזרח סלובקי – עלול לאבד את אזרחותו.

• אולם מאז 2022, מי שמתגורר בחו״ל לפחות 5 שנים, או עומד בחריגים נוספים, יכול לקבל אזרחות נוספת בלי לאבד את הסלובקית.

סיכום: במסלול שורשים ובמקרים רבים נוספים אין צורך לוותר על אזרחות קיימת, אך חשוב לעמוד בתנאי החוק ולהבין את החריגים.

לא. נישואין לאזרח/ית סלובקיה אינם מעניקים אזרחות באופן אוטומטי. בן/בת הזוג הזר/ה חייב/ת להתגורר בסלובקיה יחד עם בן/בת הזוג הסלובקי במשך כ-5 שנים עם רישיון שהייה תקף, ורק לאחר מכן ניתן להגיש בקשה לאזרחות — תוך עמידה בכל תנאי ההתאזרחות (שפה, מסמכים, רישום פלילי נקי ועוד).

ברוב המקרים נדרש להחזיק תושבות קבע במשך שמונה שנים רצופות.
עם זאת, יש חריגים שמקצרים את התקופה:

• נישואין לאזרח סלובקי – זכאות אחרי כ-5 שנות נישואין ושהייה משותפת.

• צעירים – מי ששהה 3 שנים כתושב קבע לפני גיל 18.

• מוצא סלובקי/צ'כוסלובקי – צאצאים עד דור שלישי פטורים מדרישה זו.

• פליטים – לאחר 4 שנות מעמד מוגן.

• סלובקים בחו"ל – לאחר 3 שנות מגורים או תרומה משמעותית.

• תרומה מיוחדת למדינה – מאפשרת קיצור או ביטול של דרישת המגורים.

בשורה התחתונה: לרוב נדרשות שמונה שנים, אך במקרים מסוימים ניתן לקבל אזרחות מוקדם יותר.

בסלובקיה אין מסלול הגירה ייעודי ליהודים, ולכן כל המבקשים להגר — מכל סיבה — נדרשים לעמוד בתנאי ההגירה הרגילים.

האפשרויות המרכזיות הן:

• אשרות עבודה, לימודים או עסקים – יהודים יכולים לקבל רישיון שהייה כמו כל מבקש אחר, בהתאם לתנאי המסלול (הכנסה, מגורים, ביטוח, מסמכים).

• מקלט מדיני – ניתן לבקש רק אם קיימת רדיפה מוכחת בשל דת, לאום, דעה פוליטית או השתייכות לקבוצה מוגנת. סיבות אישיות או כלכליות אינן מקנות מקלט.

• אזרחות על-פי מוצא – צאצאים של אזרחים צ’כוסלובקים (עד דור שלישי) יכולים לבקש אזרחות סלובקית, כולל יהודים שמוצאם מהאזור. לפי תיקון החוק ב-2022, ניתן לשמור על אזרחות נוספת.

• עמידה בדרישות הכלליות – כל מהגר חייב בדרכון תקף, ביטוח בריאות, מסמכים מתורגמים ואפוסטיל ועמידה בחוקי המס והשהייה.

בשורה התחתונה: יהודים יכולים להגר לסלובקיה באותם מסלולים הקיימים לכלל האוכלוסייה, או במסלול אזרחות לפי מוצא אם הם עומדים בקריטריונים. בקשת מקלט רלוונטית רק במקרי רדיפה ממשית.

בסלובקיה אין מעמד רשמי של "עולה חדש" כפי שקיים בישראל. מי שמבקש לעבור להתגורר במדינה חייב לעמוד בכללי ההגירה הרגילים — קבלת רישיון שהייה, עבודה או תושבות קבע בהתאם למסלול המתאים. כדי לבקש אזרחות סלובקית יש להחזיק בתושבות קבע במשך מספר שנים, להציג רישום פלילי נקי ולעמוד בחובות המס והביטוח הלאומי.

לגבי אזרחות כפולה — החוק הסלובקי מגביל החזקה בשתי אזרחויות. אזרחים סלובקים שרוכשים מרצונם אזרחות נוספת עשויים לאבד את אזרחותם, מלבד במקרים מוגדרים בחוק (למשל אזרחות נוספת שניתנה בלידה, בעקבות נישואין, או לאחר מגורים ארוכים בחו"ל והצהרה רשמית בתוך 90 יום). כל קבלת אזרחות זרה מחייבת דיווח למשרד הפנים.

מי שמחזיק באזרחות סלובקית — גם אם יש לו אזרחות נוספת — נהנה מזכויות מלאות במדינה: זכות מגורים, הצבעה, הגנה קונסולרית ותעסוקה בתנאים שווים. במקביל עליו לקיים את כל החובות האזרחיות: תשלום מסים, ביטוח לאומי, כיבוד החוק ועדכון הרשויות בשינויים במעמד.

לעומת זאת, מי שמחזיק רק באזרחות זרה ומתגורר בסלובקיה חייב להוציא רישיון שהייה מתאים, לעבוד רק במסגרת החוק, להחזיק ביטוח בריאות בתוקף ולעמוד בכללי הדיווח של משטרת הזרים.