FAQ

כן. אם הסב/סבתא נולדו בשטח שהיה חלק מצ'כוסלובקיה בין 1918–1992, ויש הוכחה שהם היו אזרחים צ'כוסלובקים או זכאים לאזרחות — ניתן להגיש בקשה לאזרחות סלובקית לפי מוצא.

בדרך כלל נדרשים:

• תעודות לידה של ההורה/סב/סבא-רבא,

• תעודות נישואין להוכחת שרשרת המשפחה,

• תעודת אזרחות צ'כוסלובקית (אם קיימת),

• דרכון צ'כוסלובקי ישן (אם קיים),

• אישורים מארכיונים לאומיים בסלובקיה ובצ'כיה המאמתים אזרחות או סטטוס,

• מסמכים נוספים לפי דרישת הרשויות.

אם מסמכים חסרים — ניתן להשיגם דרך הארכיונים הרשמיים.

אם יש לכם תעודת לידה, אך אין מסמכים נוספים כגון תעודת מעבר, תעודת אזרחות צ'כוסלובקית וכדומה, עורכי הדין של חברת Togetthere יכולים לפנות לארכיונים הלאומיים הסלובקיים והצ׳כיים כדי לבקש מסמכים נוספים שיאמתו את התנאים הנדרשים לקבלת האזרחות.

יש להוכיח שני דברים:

1. קשר משפחתי ישיר להורה/סב/סבא-רבא שנולד בצ'כוסלובקיה,

2. שהקרוב היה אזרח צ'כוסלובקי או היה זכאי לאזרחות כזו בתקופת 1918–1992.
   ההוכחה נעשית באמצעות מסמכים רשמיים ו/או אישורים מארכיונים.

ניתן להגיש בקשה לאזרחות סלובקית לפי מוצא אם אחד ההורים, הסבים או סבא-רבא/סבתא-רבתא היה אזרח צ'כוסלובקיה שנולד בשטח שהיה חלק מהרפובליקה הסלובקית בין השנים 1918–1992. אם הקרוב היה זכאי לאזרחות צ'כוסלובקית — גם הצאצאים עשויים להיות זכאים.

לא. נישואין לאזרח/ית סלובקיה אינם מעניקים אזרחות באופן אוטומטי. בן/בת הזוג הזר/ה חייב/ת להתגורר בסלובקיה יחד עם בן/בת הזוג הסלובקי במשך כ-5 שנים עם רישיון שהייה תקף, ורק לאחר מכן ניתן להגיש בקשה לאזרחות — תוך עמידה בכל תנאי ההתאזרחות (שפה, מסמכים, רישום פלילי נקי ועוד).

ככלל, סלובקיה מגבילה אזרחות כפולה. מי שמקבל מרצונו אזרחות זרה עלול לאבד את אזרחותו הסלובקית — אך קיימים חריגים חשובים:

• אזרחות נוספת מלידה, אימוץ או נישואין אינה גוררת אובדן אזרחות.
• מי שהייתה לו אזרחות נוספת עוד לפני שקיבל אזרחות סלובקית רשאי לשמור עליה.
• לפי תיקון החוק מ-2022, סלובקים שגרים לפחות 5 שנים בחו״ל יכולים לקבל אזרחות נוספת מבלי לאבד את שלהם, וגם להשיב אזרחות שאבדה בעבר.
• צאצאים עד דור שלישי של אזרחים צ'כוסלובקים יכולים לקבל אזרחות סלובקית ללא ויתור על אזרחות קיימת.

ברוב המקרים נדרש להחזיק תושבות קבע במשך שמונה שנים רצופות.
עם זאת, יש חריגים שמקצרים את התקופה:

• נישואין לאזרח סלובקי – זכאות אחרי כ-5 שנות נישואין ושהייה משותפת.

• צעירים – מי ששהה 3 שנים כתושב קבע לפני גיל 18.

• מוצא סלובקי/צ'כוסלובקי – צאצאים עד דור שלישי פטורים מדרישה זו.

• פליטים – לאחר 4 שנות מעמד מוגן.

• סלובקים בחו"ל – לאחר 3 שנות מגורים או תרומה משמעותית.

• תרומה מיוחדת למדינה – מאפשרת קיצור או ביטול של דרישת המגורים.

בשורה התחתונה: לרוב נדרשות שמונה שנים, אך במקרים מסוימים ניתן לקבל אזרחות מוקדם יותר.

אזרחות סלובקית ניתנת בכמה מסלולים עיקריים:

• לידה או אימוץ – ילדים להורים סלובקים או חסרי אזרחות, וכן ילדים שאומצו ע"י אזרח סלובקי.

• שורשים – מאז 2022 ניתן לקבל אזרחות אם הורה, סב/סבתא או סבא-רבא היו אזרחים צ'כוסלובקים שנולדו בשטח סלובקיה (1918–1992). נדרש להציג מסמכי יוחסין מתאימים.

• מגורים – לאחר כ־8 שנות תושבות קבע, ידיעת השפה ורישום פלילי נקי.

• נישואין – בני זוג של אזרחים סלובקים יכולים להגיש בקשה אחרי 5 שנות נישואין ושהות משותפת.

• תרומה מיוחדת – במקרים חריגים האזרחות ניתנת בהחלטת הנשיא.

• השקעה – אין מסלול אזרחות רשמי; קיימת אפשרות נדירה הדורשת השקעות עצומות (למעלה מ‑100 מיליון אירו ויצירת מאות מקומות עבודה).

בסלובקיה אין מסלול הגירה ייעודי ליהודים, ולכן כל המבקשים להגר — מכל סיבה — נדרשים לעמוד בתנאי ההגירה הרגילים.

האפשרויות המרכזיות הן:

• אשרות עבודה, לימודים או עסקים – יהודים יכולים לקבל רישיון שהייה כמו כל מבקש אחר, בהתאם לתנאי המסלול (הכנסה, מגורים, ביטוח, מסמכים).

• מקלט מדיני – ניתן לבקש רק אם קיימת רדיפה מוכחת בשל דת, לאום, דעה פוליטית או השתייכות לקבוצה מוגנת. סיבות אישיות או כלכליות אינן מקנות מקלט.

• אזרחות על-פי מוצא – צאצאים של אזרחים צ’כוסלובקים (עד דור שלישי) יכולים לבקש אזרחות סלובקית, כולל יהודים שמוצאם מהאזור. לפי תיקון החוק ב-2022, ניתן לשמור על אזרחות נוספת.

• עמידה בדרישות הכלליות – כל מהגר חייב בדרכון תקף, ביטוח בריאות, מסמכים מתורגמים ואפוסטיל ועמידה בחוקי המס והשהייה.

בשורה התחתונה: יהודים יכולים להגר לסלובקיה באותם מסלולים הקיימים לכלל האוכלוסייה, או במסלול אזרחות לפי מוצא אם הם עומדים בקריטריונים. בקשת מקלט רלוונטית רק במקרי רדיפה ממשית.

בסלובקיה אין מעמד רשמי של "עולה חדש" כפי שקיים בישראל. מי שמבקש לעבור להתגורר במדינה חייב לעמוד בכללי ההגירה הרגילים — קבלת רישיון שהייה, עבודה או תושבות קבע בהתאם למסלול המתאים. כדי לבקש אזרחות סלובקית יש להחזיק בתושבות קבע במשך מספר שנים, להציג רישום פלילי נקי ולעמוד בחובות המס והביטוח הלאומי.

לגבי אזרחות כפולה — החוק הסלובקי מגביל החזקה בשתי אזרחויות. אזרחים סלובקים שרוכשים מרצונם אזרחות נוספת עשויים לאבד את אזרחותם, מלבד במקרים מוגדרים בחוק (למשל אזרחות נוספת שניתנה בלידה, בעקבות נישואין, או לאחר מגורים ארוכים בחו"ל והצהרה רשמית בתוך 90 יום). כל קבלת אזרחות זרה מחייבת דיווח למשרד הפנים.

מי שמחזיק באזרחות סלובקית — גם אם יש לו אזרחות נוספת — נהנה מזכויות מלאות במדינה: זכות מגורים, הצבעה, הגנה קונסולרית ותעסוקה בתנאים שווים. במקביל עליו לקיים את כל החובות האזרחיות: תשלום מסים, ביטוח לאומי, כיבוד החוק ועדכון הרשויות בשינויים במעמד.

לעומת זאת, מי שמחזיק רק באזרחות זרה ומתגורר בסלובקיה חייב להוציא רישיון שהייה מתאים, לעבוד רק במסגרת החוק, להחזיק ביטוח בריאות בתוקף ולעמוד בכללי הדיווח של משטרת הזרים.

מהגרי עבודה שאינם אזרחי האיחוד האירופי זכאים בסלובקיה להגנה רחבה במסגרת חוקי העבודה – אך גם מחויבים לעמוד בדרישות מסוימות כדי לשמור על מעמד חוקי.

זכויות של מהגרי עבודה

• שוויון מלא בעבודה – מהגרי עבודה זכאים לאותם תנאים, שכר והגנה מפני אפליה בדיוק כמו עובדים סלובקים.

• תנאי עבודה בטוחים – הגנה על בריאות, שעות עבודה מוגדרות, מנוחה, תשלום על שעות נוספות ועוד.

• אפשרות להחלפת מעסיק – בעלי single permit יכולים לעבור למעסיק חדש בתנאי שמדווחים למשטרת הזרים ועומדים בדרישות הפרסום של משרד העבודה.

• המשך שהייה במקרה של פיטורין – אם העבודה מסתיימת, ההיתר נשאר תקף לעוד 60 יום לחיפוש עבודה חדשה.

• איחוד משפחות – בני משפחה מדרגה ראשונה יכולים להצטרף, ולאחר שנה לעבוד ללא רישיון נוסף.

• מסלול לתושבות ארוכת-טווח – לאחר 5 שנות שהייה חוקית ניתן לבקש מעמד קבוע.

חובות של מהגרי עבודה

• רישיון שהייה ועבודה תקף – חובה לעבוד רק עם היתר מתאים; עצם הגשת בקשה אינה מאפשרת להתחיל לעבוד.

• דיווח לרשויות – כל שינוי בהעסקה (התחלה, סיום, מעבר למעסיק חדש) חייב להיות מדווח תוך ימים ספורים.

• עבודה אצל מעסיק מאושר בלבד – רישיון עבודה קשור למעסיק ולתפקיד מסוים, ושינוי דורש אישור חדש.

• תשלום מסים וביטוח לאומי – חובה לדווח הכנסות ולשלם מס כחוק.

• שמירה על חוקי העבודה – עמידה בתקנות בטיחות, שמירה על סודיות מקצועית והקפדה על נהלים.

• מסמכים תקפים – דרכון תקף, ביטוח בריאות, אישור רפואי ואישור מגורים מעודכן.

נכון ל-2025, אין בסלובקיה ויזה ייעודית לדיגיטל נומדס. מי שמעוניין לעבוד מרחוק או כעצמאי חייב להשתמש במסלול הרשמי של אשרת שהייה למטרת עסקים / עצמאי.

במסלול זה יש להקים עסק חוקי (Trade Licence), להגיש בקשה אישית בשגרירות או במשטרת הזרים, ולהציג מסמכים כמו תוכנית עסקית, רישום פלילי, הוכחות להכנסה ולמגורים, ואמצעים כספיים. היתר השהייה ניתן בדרך כלל לתקופה של עד 3 שנים, עם אפשרות חידוש, ויכול להוביל למעמד תושב ארוך-טווח אחרי 5 שנות שהייה רצופה.

האשרה מאפשרת ניהול עסק עצמאי ואף צירוף בני משפחה, אך דורשת עמידה קפדנית בדרישות פיננסיות ורגולטוריות.

אשרת שהייה לסטודנטים בסלובקיה מיועדת לאזרחים שאינם מהאיחוד האירופי הלומדים במוסד לימודים רשמי במדינה — כולל לימודי תואר, תוכניות הכנה אקדמיות וקורסי שפה באוניברסיטאות.

מי זכאי?

• סטודנטים הלומדים במשרה מלאה במוסד אקדמי מוכר.

• תלמידי קורסי שפה/הכנה אוניברסיטאית.

• תלמידי תיכון (עד גיל 20) או לימודי המשך מקצועיים (עד גיל 23).

כן. ניתן להיעזר בעורך דין או בסוכן מקומי לצורך ליווי מקצועי בתהליך קבלת אשרת השהייה בסלובקיה. אנשי מקצוע יכולים לסייע בהכנת המסמכים, בבדיקת עמידה בדרישות ובהתנהלות מול הרשויות.

ליווי מקצועי מומלץ במיוחד למי שמעוניין בהגשה מסודרת וללא טעויות. מומחי Togetthere מציעים סיוע מלא בתהליך – כולל הכנת תיק הבקשה, תרגומים, אפוסטיל, תקשורת מול הרשויות ועוד – מה שיכול להקל משמעותית על התהליך ולשפר את סיכויי ההצלחה.

כן. ברוב המקרים ניתן לערער על החלטת סירוב:

• בקשה לשהייה זמנית (כלל סוגי השהייה) – אם בקשתך נדחית, תקבל החלטה כתובה. ההחלטה ניתנת לערעור בפני מנהלת המשטרה הזרה/מחלקת גבולות ומשטרה זרה. אם הערעור המנהלי נדחה, אפשר להגיש ערעור נוסף לבית המשפט האזורי. בדרך‑כלל יש להגיש את הערעור בתוך פרק זמן קצר ממועד קבלת ההחלטה (עד 15 ימים).

• וויזת שנגן: ניתן לערער בשגרירות בתוך 15 יום מהסירוב; מענה לערעור מתקבל לרוב תוך 60 יום.

• וויזה לאומית (D): אין ערעור מנהלי, אך ניתן לבקש בחינה שיפוטית בבית משפט.

חשוב להגיש את הערעור בזמן ולצרף מסמכים שמפריכים את נימוקי הסירוב.