מעבר לסלובקיה

מי נחשב “בן משפחה” לצורך איחוד?

• בן/בת זוג (שני בני הזוג מעל גיל 18)
• ילדים לא-נשואים עד גיל 18 (כולל ילדים משותפים או ילדים של בן/בת הזוג)
• ילדים מעל גיל 18 התלויים בהורה עקב מצב בריאותי
• הורים תלויים (של המבקש או בן/בת הזוג), כאשר אין להם תמיכה מתאימה במדינת המוצא

מה נדרש לצרף?

• דרכון ותמונות
• תעודת נישואין / לידה עם אפוסטיל + תרגום לסלובקית
• תמצית רישום פלילי
• הוכחת מגורים בסלובקיה (חוזה שכירות נוטריוני או אישור בעל דירה)
• הוכחת יכולת כלכלית: הצהרה שהמבקש/ה “מממן” את בני המשפחה + דפי בנק/הכנסה/חוזה עבודה

כמה זמן זה לוקח ומה הזכויות של בני המשפחה?

• הטיפול בבקשה נמשך בדרך כלל עד 90 יום לאחר הגשת תיק מלא.
• ההיתר ניתן בדרך כלל לתקופה זהה לתוקף האשרה של נותן החסות (עד 5 שנים).
• לאחר קבלת ההיתר, בני המשפחה יכולים לחיות בסלובקיה, ובמקרים רבים גם לעבוד או לנהל עסק (בהתאם לחוק ותנאי ההיתר).

• אין זכות לערעור מנהלי רשמי: על‑פי הנחיות מרכז המידע להגירה, אם משרד הפנים מחליט לא להעניק אזרחות, אין זכות מוקנית לערער; במקום זאת ניתן להגיש בקשה חדשה רק לאחר חלוף שנתיים מהיום שבו הפך הסירוב לסופי. הדבר מדגיש את אופיה הדיסקרציוני של החלטת משרד הפנים.

• אפשרויות לא‑רשמיות: עורכי דין המתמחים בהגירה מציינים כי ניתן לפנות לערכאות מינהליות או לערב עורך דין במקרים חריגים, למשל כאשר קיימת טעות עובדתית בהחלטה. עם זאת, הצלחת ערעור כזה אינה מובטחת, והוא כרוך בעלויות משפטיות.

בקשה לאזרחות סלובקית נדרשת להגיש באופן אישי מול הרשויות הסלובקיות, אך ניתן לעשות זאת בשני מסלולים עיקריים:

• בפנים סלובקיה – ניתן להגיש את הבקשה לראשונה במשרד הפנים דרך מחלקת האזרחות במחוז/קנטון (District Office), שם ממלאים טפסים ומוסרים מסמכים אישיים.
• מחוץ לסלובקיה – ניתן להגיש את הבקשה גם בשגרירות או בקונסוליה הסלובקית במדינת המגורים שלך, כאשר לאחר מכן הבקשה מועברת לדיון אצל משרד הפנים בסלובקיה.

המשרד הפנים של סלובקיה הוא הגורם שמחליט בפועל על מתן האזרחות — גם אם הבקשה הוגשה בשגרירות או בקונסוליה.

כן. ילד שנולד לאחד ההורים אזרחות סלובקית מקבל אזרחות סלובקית באופן אוטומטי, ללא תלות במקום הלידה.
בנוסף, ילד שנולד בסלובקיה להורים חסרי אזרחות או להורים זרים שאין להם אזרחות אחרת – זכאי גם הוא לאזרחות אוטומטית.

במקרה של אימוץ, ילד שאומץ על ידי אזרח סלובקי רוכש אזרחות סלובקית מיד לאחר רישום האימוץ בבית המשפט.

לא. נישואין לאזרח/ית סלובקיה אינם מעניקים אזרחות באופן אוטומטי. בן/בת הזוג הזר/ה חייב/ת להתגורר בסלובקיה יחד עם בן/בת הזוג הסלובקי במשך כ-5 שנים עם רישיון שהייה תקף, ורק לאחר מכן ניתן להגיש בקשה לאזרחות — תוך עמידה בכל תנאי ההתאזרחות (שפה, מסמכים, רישום פלילי נקי ועוד).

אזרחות סלובקית ניתנת בכמה מסלולים עיקריים:

• לידה או אימוץ – ילדים להורים סלובקים או חסרי אזרחות, וכן ילדים שאומצו ע"י אזרח סלובקי.

• שורשים – מאז 2022 ניתן לקבל אזרחות אם הורה, סב/סבתא או סבא-רבא היו אזרחים צ'כוסלובקים שנולדו בשטח סלובקיה (1918–1992). נדרש להציג מסמכי יוחסין מתאימים.

• מגורים – לאחר כ־8 שנות תושבות קבע, ידיעת השפה ורישום פלילי נקי.

• נישואין – בני זוג של אזרחים סלובקים יכולים להגיש בקשה אחרי 5 שנות נישואין ושהות משותפת.

• תרומה מיוחדת – במקרים חריגים האזרחות ניתנת בהחלטת הנשיא.

• השקעה – אין מסלול אזרחות רשמי; קיימת אפשרות נדירה הדורשת השקעות עצומות (למעלה מ‑100 מיליון אירו ויצירת מאות מקומות עבודה).

בסלובקיה אין מסלול הגירה ייעודי ליהודים, ולכן כל המבקשים להגר — מכל סיבה — נדרשים לעמוד בתנאי ההגירה הרגילים.

האפשרויות המרכזיות הן:

• אשרות עבודה, לימודים או עסקים – יהודים יכולים לקבל רישיון שהייה כמו כל מבקש אחר, בהתאם לתנאי המסלול (הכנסה, מגורים, ביטוח, מסמכים).

• מקלט מדיני – ניתן לבקש רק אם קיימת רדיפה מוכחת בשל דת, לאום, דעה פוליטית או השתייכות לקבוצה מוגנת. סיבות אישיות או כלכליות אינן מקנות מקלט.

• אזרחות על-פי מוצא – צאצאים של אזרחים צ’כוסלובקים (עד דור שלישי) יכולים לבקש אזרחות סלובקית, כולל יהודים שמוצאם מהאזור. לפי תיקון החוק ב-2022, ניתן לשמור על אזרחות נוספת.

• עמידה בדרישות הכלליות – כל מהגר חייב בדרכון תקף, ביטוח בריאות, מסמכים מתורגמים ואפוסטיל ועמידה בחוקי המס והשהייה.

בשורה התחתונה: יהודים יכולים להגר לסלובקיה באותם מסלולים הקיימים לכלל האוכלוסייה, או במסלול אזרחות לפי מוצא אם הם עומדים בקריטריונים. בקשת מקלט רלוונטית רק במקרי רדיפה ממשית.

בסלובקיה אין מעמד רשמי של "עולה חדש" כפי שקיים בישראל. מי שמבקש לעבור להתגורר במדינה חייב לעמוד בכללי ההגירה הרגילים — קבלת רישיון שהייה, עבודה או תושבות קבע בהתאם למסלול המתאים. כדי לבקש אזרחות סלובקית יש להחזיק בתושבות קבע במשך מספר שנים, להציג רישום פלילי נקי ולעמוד בחובות המס והביטוח הלאומי.

לגבי אזרחות כפולה — החוק הסלובקי מגביל החזקה בשתי אזרחויות. אזרחים סלובקים שרוכשים מרצונם אזרחות נוספת עשויים לאבד את אזרחותם, מלבד במקרים מוגדרים בחוק (למשל אזרחות נוספת שניתנה בלידה, בעקבות נישואין, או לאחר מגורים ארוכים בחו"ל והצהרה רשמית בתוך 90 יום). כל קבלת אזרחות זרה מחייבת דיווח למשרד הפנים.

מי שמחזיק באזרחות סלובקית — גם אם יש לו אזרחות נוספת — נהנה מזכויות מלאות במדינה: זכות מגורים, הצבעה, הגנה קונסולרית ותעסוקה בתנאים שווים. במקביל עליו לקיים את כל החובות האזרחיות: תשלום מסים, ביטוח לאומי, כיבוד החוק ועדכון הרשויות בשינויים במעמד.

לעומת זאת, מי שמחזיק רק באזרחות זרה ומתגורר בסלובקיה חייב להוציא רישיון שהייה מתאים, לעבוד רק במסגרת החוק, להחזיק ביטוח בריאות בתוקף ולעמוד בכללי הדיווח של משטרת הזרים.

כן. ניתן להיעזר בעורך דין או בסוכן מקומי לצורך ליווי מקצועי בתהליך קבלת אשרת השהייה בסלובקיה. אנשי מקצוע יכולים לסייע בהכנת המסמכים, בבדיקת עמידה בדרישות ובהתנהלות מול הרשויות.

ליווי מקצועי מומלץ במיוחד למי שמעוניין בהגשה מסודרת וללא טעויות. מומחי Togetthere מציעים סיוע מלא בתהליך – כולל הכנת תיק הבקשה, תרגומים, אפוסטיל, תקשורת מול הרשויות ועוד – מה שיכול להקל משמעותית על התהליך ולשפר את סיכויי ההצלחה.

כן. ברוב המקרים ניתן לערער על החלטת סירוב:

• בקשה לשהייה זמנית (כלל סוגי השהייה) – אם בקשתך נדחית, תקבל החלטה כתובה. ההחלטה ניתנת לערעור בפני מנהלת המשטרה הזרה/מחלקת גבולות ומשטרה זרה. אם הערעור המנהלי נדחה, אפשר להגיש ערעור נוסף לבית המשפט האזורי. בדרך‑כלל יש להגיש את הערעור בתוך פרק זמן קצר ממועד קבלת ההחלטה (עד 15 ימים).

• וויזת שנגן: ניתן לערער בשגרירות בתוך 15 יום מהסירוב; מענה לערעור מתקבל לרוב תוך 60 יום.

• וויזה לאומית (D): אין ערעור מנהלי, אך ניתן לבקש בחינה שיפוטית בבית משפט.

חשוב להגיש את הערעור בזמן ולצרף מסמכים שמפריכים את נימוקי הסירוב.

• מסמכים מזויפים או מידע מטעה.
• תיק בקשה לא מלא או אי-עמידה בדרישות (הכנסה, ביטוח, מגורים).
• עבר פלילי או חשש לפגיעה בביטחון הציבור.
• נישואי שווא למטרות הגירה.
• מקום מגורים שלא עומד בדרישות החוק.
• התנגדות לשכת העבודה בבקשות למטרת עבודה.
• הגדרה כ-persona non grata או היעדר אינטרס ציבורי.
• בעיות רפואיות חמורות או שהייה ארוכה מחוץ לסלובקיה בזמן הבקשה.

אשרת שהייה זמנית בסלובקיה לא מובילה אוטומטית למעמד קבע.
כדי לקבל תושבות קבע יש שני מסלולים:

• תושבות קבע לחמש שנים – מיועדת בעיקר לבני זוג וילדים של אזרחים סלובקים.

• תושבות קבע ללא הגבלת זמן (Long-term residence) – ניתנת לאחר 5 שנות שהייה רצופה במעמד זמני מתאים (לא כולל לימודים, פעילות מיוחדת או עבודה עונתית), ובהצגת הכנסה, ביטוח בריאות וידיעת השפה.

בני זוג של אזרחים סלובקים יכולים לקבל תושבות קבע מוקדם יותר.

לאזרחות סלובקית נדרשות לרוב 8 שנות תושבות קבע, עם חריגים למקרים כמו נישואין לאזרח/ית סלובקיה.

בקיצור: השלב הוא – שהייה זמנית → תושבות קבע → אזרחות.

לא, בן זוג שלא רשום בנישואים בדרך כלל לא נחשב לזכאי לאיחוד משפחות בסלובקיה. זכאות לאיחוד משפחות מוגבלת לרוב ל:

• בן/בת זוג נשוי רשמית

• ילדים קטינים של המבקש או של בן הזוג

• הורים תלויים (במקרים מסוימים)

זוגות שאינם נשואים רשמית יכולים לבדוק אפשרויות אחרות, למשל אשרת עבודה או לימודים, אך לא דרך מסלול איחוד משפחות רשמי.

כן. לכל ילד, אפילו תינוק, יש להגיש בקשה נפרדת לאשרת שהייה במסגרת איחוד משפחות בסלובקיה. בדרך כלל נדרשים המסמכים הבאים:

מסמכים נדרשים לילד:

• דרכון הילד או תעודת לידה

• צילום עדכני

• מסמכים המאשרים קשר משפחתי (תעודת לידה, תעודת נישואין של ההורים)

• הוכחת מקום מגורים (חוזה שכירות, בעלות על נכס או הזמנה רשמית)

• ביטוח בריאות המכסה את כל תקופת השהייה

כל בקשה מוגשת בנפרד, גם אם היא נשלחת יחד עם בקשת ההורים.

העלות משתנה לפי מטרת השהייה, אך האגרות הרשמיות הן:

• עבודה – 250 €

• עסק / עצמאי – 330 € (350 € אם מגישים בשגרירות)

• איחוד משפחות – 200 €

• עבודה עונתית – 50 €

• פעילות מיוחדת (ספורט, מחקר, תרבות וכו') – 140 €

• כרטיס כחול (EU Blue Card) – 250 €

• שירותים מקצועיים ביחידות אזרחיות של הצבא – 100 €

בנוסף:

• הנפקת כרטיס תושב: 10 € (טיפול רגיל) או 39 € (טיפול מזורז).

• חלק מהמסלולים בשגרירות עשויים לגבות אגרה מעט גבוהה יותר.

הוצאות נלוות אפשריות (לא חלק מהאגרה הרשמית):
תרגומים ואפוסטיל, ביטוח בריאות, הוכחת מגורים, הוכחת אמצעים כלכליים, תעודת יושר.

בשורה התחתונה: לרוב המבקשים העלות הרשמית עומדת על 50–330 €, לא כולל הוצאות נלוות.

• אפוסטיל – כל מסמך רשמי שהונפק במדינה אחרת חייב להיות מאומת באפוסטיל.

• תרגום רשמי – המסמכים צריכים להיות מתורגמים לסלובקית על ידי מתרגם מוסמך. אם התרגום נעשה במדינה אחרת, על הקונסוליה הסלובקית לאשר שהמתרגם מוסמך.

• תוקף המסמכים – מרבית המסמכים (למעט תעודת נישואין/לידה) לא יכולים להיות בני יותר מ‑90 יום במועד ההגשה.

טיפ: כדאי להכין את התרגומים והאפוסטיל מראש, כדי למנוע עיכובים בהגשה.

• מסמכים בסיסיים שנדרשים כמעט לכל בקשה

  • טופס בקשה רשמי – יש למלא ולחתום על הטופס של משרד הפנים ולהוסיף קבלה על תשלום האגרה.

  • דרכון בתוקף – חייב להיות בתוקף בעת הגשת הבקשה (בד”כ לפחות לשנה).

  • 2 תמונות פספורט צבעוניות בגודל 3×3.5 ס”מ (למשל במסלול איחוד משפחות).

  • אישור מגורים – חוזה שכירות, אישור ממלון, הסכם עם בעל נכס או הצהרה רשמית של מי שמארח אתכם. יש להציג אישור ל־6 חודשים לפחות; אם השהייה קצרה יותר – לכל תקופת השהייה.

  • אישור רישום פלילי נקי – הצהרת יושר מהמדינה בה אתם אזרחים ומהמדינות שבהן שהיתם יותר מ־90 יום בשלוש השנים האחרונות.

  • תרגום ואימות – כל המסמכים שמונפקים בחו”ל (למעט מסמכים בצ’כית) חייבים להיות מתורגמים לסלובקית ע”י מתורגמן מושבע ומאושרים (אפוסטיל או סופר־ליגליזציה). הם גם לא יכולים להיות בני יותר מ־90 יום.

• מסמכים שמוכיחים את מטרת השהייה:

• מסמכים נוספים (במקרים מסוימים) מסמכים ספציפיים לסוג הוויזה – למשל תכנית לימודים, מכתב מהמעסיק, תכנית עסקית לעצמאי.

הערות חשובות

• • כל המסמכים (למעט תעודת נישואין או לידה) חייבים להיות מונפקים ב־90 הימים שקדמו להגשה.

  • ילדים עד גיל 14 פטורים מהמצאת תעודת יושר.

  • הגשת הבקשה נעשית לרוב בשגרירות/קונסוליה הסלובקית במדינת המוצא, אלא אם אתם כבר בסלובקיה עם ויזה או רישיון תקף.

  • הגשה של כל המסמכים באופן מסודר ומלא מעלה את סיכויי קבלת הוויזה ומקצרת את זמן הטיפול.

• רישיון שהייה תקף
• ויזת לאום D סלובקית
• ויזה לעבודה עונתית
• כניסה במסגרת visa-free (למשל ישראלים)
• תעודת "סלובקי בחו״ל", מקלט או שהייה נסבלת