הגירה לסלובקיה

מי נחשב “בן משפחה” לצורך איחוד?

• בן/בת זוג (שני בני הזוג מעל גיל 18)
• ילדים לא-נשואים עד גיל 18 (כולל ילדים משותפים או ילדים של בן/בת הזוג)
• ילדים מעל גיל 18 התלויים בהורה עקב מצב בריאותי
• הורים תלויים (של המבקש או בן/בת הזוג), כאשר אין להם תמיכה מתאימה במדינת המוצא

מה נדרש לצרף?

• דרכון ותמונות
• תעודת נישואין / לידה עם אפוסטיל + תרגום לסלובקית
• תמצית רישום פלילי
• הוכחת מגורים בסלובקיה (חוזה שכירות נוטריוני או אישור בעל דירה)
• הוכחת יכולת כלכלית: הצהרה שהמבקש/ה “מממן” את בני המשפחה + דפי בנק/הכנסה/חוזה עבודה

כמה זמן זה לוקח ומה הזכויות של בני המשפחה?

• הטיפול בבקשה נמשך בדרך כלל עד 90 יום לאחר הגשת תיק מלא.
• ההיתר ניתן בדרך כלל לתקופה זהה לתוקף האשרה של נותן החסות (עד 5 שנים).
• לאחר קבלת ההיתר, בני המשפחה יכולים לחיות בסלובקיה, ובמקרים רבים גם לעבוד או לנהל עסק (בהתאם לחוק ותנאי ההיתר).

בסלובקיה קיימים שני סטטוסים עיקריים למי שעובר לגור במדינה: תושבות קבע ואזרחות סלובקית. למרות ששניהם מאפשרים חיים יציבים בסלובקיה, ההבדל ביניהם משמעותי בעיקר בזכויות פוליטיות, יציבות המעמד והזכאות לדרכון.

תושבות קבע

תושבות קבע מאפשרת מגורים ארוכי טווח בסלובקיה ומעניקה זכויות רבות, אך לא את כולן.

✅ מה היא כוללת?

• מגורים בסלובקיה לאורך זמן + אפשרות לצאת ולהיכנס למדינה

• עבודה, לימודים, ביטוח בריאות והטבות סוציאליות בתנאים דומים לאזרחים

• השתתפות בחיים הציבוריים ברמה אזורית

מגבלות מרכזיות:

• אין זכות הצבעה בבחירות הארציות (פרלמנט/נשיאות)

• אין דרכון סלובקי

• המעמד ניתן בתחילה לרוב ל-5 שנים ובהמשך ניתן להארכה, אך יש לעמוד בתנאים

• תושבות קבע אינה עוברת אוטומטית לילדים — צריך להגיש בקשה בנפרד

אזרחות סלובקית

אזרחות מעניקה את כל הזכויות המלאות במדינה ומעמד קבוע שאינו תלוי בחידוש.

מה היא כוללת?

• כל הזכויות הפוליטיות: הצבעה לכל מוסדות המדינה והאפשרות להתמודד לתפקיד ציבורי

• דרכון סלובקי והגנה קונסולרית בחו״ל

• אזרחות אירופית: חופש תנועה ומגורים בכל מדינות האיחוד האירופי

• אזרחות עוברת אוטומטית לילדים

• מעמד יציב מאוד, ולרוב לא נשלל (למעט מקרים חריגים של מרמה/זיוף)

סיכום קצר

תושבות קבע היא פתרון יציב ונוח לחיים בסלובקיה עם זכויות רבות, אך היא עדיין כוללת מגבלות (בעיקר פוליטיות ותלות בחידוש/עמידה בתנאים).
אזרחות סלובקית היא המעמד הגבוה ביותר: היא מעניקה דרכון וזכויות מלאות, מועברת לילדים ומספקת ביטחון משפטי מקסימלי.

החוק הסלובקי אינו מעניק זכות אוטומטית לאזרחות; אפילו לאחר עמידה בתנאים, משרד הפנים רשאי לאשר או לדחות את הבקשה מטעמי אינטרס המדינה. להלן הסיבות הנפוצות לדחייה:

1. אי‑עמידה בתנאים בסיסיים:

   • מגורים: לרוב נדרש מגורי קבע רצופים של 8 שנים בסלובקיה (או 5 שנים במקרה של נישואים לאזרח סלובקי). מי ששהה במדינה באופן בלתי חוקי אינו זכאי לאזרחות.

   • עבר פלילי: המבקש חייב להציג עבר נקי.

   • ידיעת השפה וידע כללי: המבקש נדרש לעבור מבחן בשפה הסלובקית ובידע כללי.

   • חובות כלכליים: אי‑תשלום מסים, ביטוח בריאות או חובות לרשויות עלול לפגוע בסיכוי לקבל אזרחות.

2. מסמכים לא תקינים:

   • הגשת מסמכים חסרים, לא מאומתים או ללא אפוסטיל/תרגום מוסמך עלולה להוביל להליך ממושך או דחיית הבקשה. זה כולל תעודות לידה ונישואין בשרשרת המשפחה, אישור מחיקת עבר פלילי ועדכוני שם.

   • בלבול בין מוצא אתני לבין אזרחות: עבור נתיב “אזרחות לפי מוצא” יש צורך להוכיח שהאב/הסב היה אזרח צ’כוסלובקיה שנולד בסלובקיה; הוכחת “סלובקיות” בלבד (למשל ממפקדי אוכלוסין) אינה מספיקה.

3. שיקולי מדינה וביטחון:

   • משרד הפנים קובע כי גם אם המבקש עומד בכל התנאים, מתן האזרחות תלוי באינטרסים של סלובקיה – במיוחד ביטחון המדינה, הסדר הציבורי, יחסי החוץ והמצב הסוציו‑כלכלי. הסעיף נועד לאפשר לממשלה לסרב לבקשה אם היא פוגעת באינטרסים אלו.

4. סיבות נוספות ועיכובים נפוצים:

   • מגרעות בשרשרת היוחסין (קושי לאמת את אזרחותו של האב הקדמון).

   • הגשת הבקשה במסלול לא נכון (למשל בקשה לאזרחות במקום בקשה לתעודת “סלובק חי בחו״ל”).

   • שמות משפחה ותאריכים שאינם תואמים במסמכים שונים, הדורשים הסבר והוכחות נוספות.

תנאים עיקריים להתאזרחות:

• שהייה רצופה עם תושבות קבע בסלובקיה במשך לפחות 8 שנים לפני הגשת הבקשה
• עבר פלילי נקי
• ידע בשפה הסלובקית וידע כללי על המדינה (היסטוריה, גאוגרפיה, מבנה חברתי–פוליטי)
• ללא הליכים משפטיים פעילים, כגון חקירה פלילית, צו גירוש או הליך גירוש מנהלי
• עמידה בחובות כלפי המדינה: תשלום מסים וביטוחים בזמן, היעדר חובות לרשויות וכו’

מי יכול לקבל אזרחות במסלול מקוצר

• נישואים לאזרח/ית סלובקיה (ובתנאי למגורים משותפים במדינה לפחות 5 שנים)
• תרומה משמעותית לכלכלה, מדע, תרבות או ספורט
• סטטוס פליט (לרוב לאחר 4 שנים)
• לידה בסלובקיה + מגורי קבע בהמשך
• עילות מיוחדות נוספות כפי שנקבעו בחוק

חשוב לדעת:

כן. ילד שנולד לאחד ההורים אזרחות סלובקית מקבל אזרחות סלובקית באופן אוטומטי, ללא תלות במקום הלידה.
בנוסף, ילד שנולד בסלובקיה להורים חסרי אזרחות או להורים זרים שאין להם אזרחות אחרת – זכאי גם הוא לאזרחות אוטומטית.

במקרה של אימוץ, ילד שאומץ על ידי אזרח סלובקי רוכש אזרחות סלובקית מיד לאחר רישום האימוץ בבית המשפט.

ברוב המסלולים אין חובה לוותר על אזרחות קיימת, אך הדבר תלוי בנסיבות:

• במסלול אזרחות לפי שורשים (צאצאים של אזרחי צ'כוסלובקיה) – אין צורך לוותר על האזרחות הקיימת. תיקון החוק מ-2022 מאפשר לשמור על שתי אזרחויות.

• מי שמקבל אזרחות סלובקית מלידה, אימוץ או נישואין – רשאי להחזיק בכפל אזרחויות.

• לפי החוק הישן (2010), אזרח סלובקי שקיבל מרצונו אזרחות זרה לאחר שכבר היה אזרח סלובקי – עלול לאבד את אזרחותו.

• אולם מאז 2022, מי שמתגורר בחו״ל לפחות 5 שנים, או עומד בחריגים נוספים, יכול לקבל אזרחות נוספת בלי לאבד את הסלובקית.

סיכום: במסלול שורשים ובמקרים רבים נוספים אין צורך לוותר על אזרחות קיימת, אך חשוב לעמוד בתנאי החוק ולהבין את החריגים.

לא. נישואין לאזרח/ית סלובקיה אינם מעניקים אזרחות באופן אוטומטי. בן/בת הזוג הזר/ה חייב/ת להתגורר בסלובקיה יחד עם בן/בת הזוג הסלובקי במשך כ-5 שנים עם רישיון שהייה תקף, ורק לאחר מכן ניתן להגיש בקשה לאזרחות — תוך עמידה בכל תנאי ההתאזרחות (שפה, מסמכים, רישום פלילי נקי ועוד).

ברוב המקרים נדרש להחזיק תושבות קבע במשך שמונה שנים רצופות.
עם זאת, יש חריגים שמקצרים את התקופה:

• נישואין לאזרח סלובקי – זכאות אחרי כ-5 שנות נישואין ושהייה משותפת.

• צעירים – מי ששהה 3 שנים כתושב קבע לפני גיל 18.

• מוצא סלובקי/צ'כוסלובקי – צאצאים עד דור שלישי פטורים מדרישה זו.

• פליטים – לאחר 4 שנות מעמד מוגן.

• סלובקים בחו"ל – לאחר 3 שנות מגורים או תרומה משמעותית.

• תרומה מיוחדת למדינה – מאפשרת קיצור או ביטול של דרישת המגורים.

בשורה התחתונה: לרוב נדרשות שמונה שנים, אך במקרים מסוימים ניתן לקבל אזרחות מוקדם יותר.

בסלובקיה אין מסלול הגירה ייעודי ליהודים, ולכן כל המבקשים להגר — מכל סיבה — נדרשים לעמוד בתנאי ההגירה הרגילים.

האפשרויות המרכזיות הן:

• אשרות עבודה, לימודים או עסקים – יהודים יכולים לקבל רישיון שהייה כמו כל מבקש אחר, בהתאם לתנאי המסלול (הכנסה, מגורים, ביטוח, מסמכים).

• מקלט מדיני – ניתן לבקש רק אם קיימת רדיפה מוכחת בשל דת, לאום, דעה פוליטית או השתייכות לקבוצה מוגנת. סיבות אישיות או כלכליות אינן מקנות מקלט.

• אזרחות על-פי מוצא – צאצאים של אזרחים צ’כוסלובקים (עד דור שלישי) יכולים לבקש אזרחות סלובקית, כולל יהודים שמוצאם מהאזור. לפי תיקון החוק ב-2022, ניתן לשמור על אזרחות נוספת.

• עמידה בדרישות הכלליות – כל מהגר חייב בדרכון תקף, ביטוח בריאות, מסמכים מתורגמים ואפוסטיל ועמידה בחוקי המס והשהייה.

בשורה התחתונה: יהודים יכולים להגר לסלובקיה באותם מסלולים הקיימים לכלל האוכלוסייה, או במסלול אזרחות לפי מוצא אם הם עומדים בקריטריונים. בקשת מקלט רלוונטית רק במקרי רדיפה ממשית.

בסלובקיה אין מעמד רשמי של "עולה חדש" כפי שקיים בישראל. מי שמבקש לעבור להתגורר במדינה חייב לעמוד בכללי ההגירה הרגילים — קבלת רישיון שהייה, עבודה או תושבות קבע בהתאם למסלול המתאים. כדי לבקש אזרחות סלובקית יש להחזיק בתושבות קבע במשך מספר שנים, להציג רישום פלילי נקי ולעמוד בחובות המס והביטוח הלאומי.

לגבי אזרחות כפולה — החוק הסלובקי מגביל החזקה בשתי אזרחויות. אזרחים סלובקים שרוכשים מרצונם אזרחות נוספת עשויים לאבד את אזרחותם, מלבד במקרים מוגדרים בחוק (למשל אזרחות נוספת שניתנה בלידה, בעקבות נישואין, או לאחר מגורים ארוכים בחו"ל והצהרה רשמית בתוך 90 יום). כל קבלת אזרחות זרה מחייבת דיווח למשרד הפנים.

מי שמחזיק באזרחות סלובקית — גם אם יש לו אזרחות נוספת — נהנה מזכויות מלאות במדינה: זכות מגורים, הצבעה, הגנה קונסולרית ותעסוקה בתנאים שווים. במקביל עליו לקיים את כל החובות האזרחיות: תשלום מסים, ביטוח לאומי, כיבוד החוק ועדכון הרשויות בשינויים במעמד.

לעומת זאת, מי שמחזיק רק באזרחות זרה ומתגורר בסלובקיה חייב להוציא רישיון שהייה מתאים, לעבוד רק במסגרת החוק, להחזיק ביטוח בריאות בתוקף ולעמוד בכללי הדיווח של משטרת הזרים.

מהגרי עבודה שאינם אזרחי האיחוד האירופי זכאים בסלובקיה להגנה רחבה במסגרת חוקי העבודה – אך גם מחויבים לעמוד בדרישות מסוימות כדי לשמור על מעמד חוקי.

זכויות של מהגרי עבודה

• שוויון מלא בעבודה – מהגרי עבודה זכאים לאותם תנאים, שכר והגנה מפני אפליה בדיוק כמו עובדים סלובקים.

• תנאי עבודה בטוחים – הגנה על בריאות, שעות עבודה מוגדרות, מנוחה, תשלום על שעות נוספות ועוד.

• אפשרות להחלפת מעסיק – בעלי single permit יכולים לעבור למעסיק חדש בתנאי שמדווחים למשטרת הזרים ועומדים בדרישות הפרסום של משרד העבודה.

• המשך שהייה במקרה של פיטורין – אם העבודה מסתיימת, ההיתר נשאר תקף לעוד 60 יום לחיפוש עבודה חדשה.

• איחוד משפחות – בני משפחה מדרגה ראשונה יכולים להצטרף, ולאחר שנה לעבוד ללא רישיון נוסף.

• מסלול לתושבות ארוכת-טווח – לאחר 5 שנות שהייה חוקית ניתן לבקש מעמד קבוע.

חובות של מהגרי עבודה

• רישיון שהייה ועבודה תקף – חובה לעבוד רק עם היתר מתאים; עצם הגשת בקשה אינה מאפשרת להתחיל לעבוד.

• דיווח לרשויות – כל שינוי בהעסקה (התחלה, סיום, מעבר למעסיק חדש) חייב להיות מדווח תוך ימים ספורים.

• עבודה אצל מעסיק מאושר בלבד – רישיון עבודה קשור למעסיק ולתפקיד מסוים, ושינוי דורש אישור חדש.

• תשלום מסים וביטוח לאומי – חובה לדווח הכנסות ולשלם מס כחוק.

• שמירה על חוקי העבודה – עמידה בתקנות בטיחות, שמירה על סודיות מקצועית והקפדה על נהלים.

• מסמכים תקפים – דרכון תקף, ביטוח בריאות, אישור רפואי ואישור מגורים מעודכן.

כן. ניתן להיעזר בעורך דין או בסוכן מקומי לצורך ליווי מקצועי בתהליך קבלת אשרת השהייה בסלובקיה. אנשי מקצוע יכולים לסייע בהכנת המסמכים, בבדיקת עמידה בדרישות ובהתנהלות מול הרשויות.

ליווי מקצועי מומלץ במיוחד למי שמעוניין בהגשה מסודרת וללא טעויות. מומחי Togetthere מציעים סיוע מלא בתהליך – כולל הכנת תיק הבקשה, תרגומים, אפוסטיל, תקשורת מול הרשויות ועוד – מה שיכול להקל משמעותית על התהליך ולשפר את סיכויי ההצלחה.

כן. ברוב המקרים ניתן לערער על החלטת סירוב:

• בקשה לשהייה זמנית (כלל סוגי השהייה) – אם בקשתך נדחית, תקבל החלטה כתובה. ההחלטה ניתנת לערעור בפני מנהלת המשטרה הזרה/מחלקת גבולות ומשטרה זרה. אם הערעור המנהלי נדחה, אפשר להגיש ערעור נוסף לבית המשפט האזורי. בדרך‑כלל יש להגיש את הערעור בתוך פרק זמן קצר ממועד קבלת ההחלטה (עד 15 ימים).

• וויזת שנגן: ניתן לערער בשגרירות בתוך 15 יום מהסירוב; מענה לערעור מתקבל לרוב תוך 60 יום.

• וויזה לאומית (D): אין ערעור מנהלי, אך ניתן לבקש בחינה שיפוטית בבית משפט.

חשוב להגיש את הערעור בזמן ולצרף מסמכים שמפריכים את נימוקי הסירוב.

• מסמכים מזויפים או מידע מטעה.
• תיק בקשה לא מלא או אי-עמידה בדרישות (הכנסה, ביטוח, מגורים).
• עבר פלילי או חשש לפגיעה בביטחון הציבור.
• נישואי שווא למטרות הגירה.
• מקום מגורים שלא עומד בדרישות החוק.
• התנגדות לשכת העבודה בבקשות למטרת עבודה.
• הגדרה כ-persona non grata או היעדר אינטרס ציבורי.
• בעיות רפואיות חמורות או שהייה ארוכה מחוץ לסלובקיה בזמן הבקשה.

אשרת שהייה זמנית בסלובקיה אינה מעניקה חופש תנועה מלא כמו של אזרחי האיחוד. היא מאפשרת שהייה חוקית בסלובקיה, וכן נסיעות לשאר מדינות שנגן בתור תייר עד 90 יום בכל תקופה של 180 יום.

בזמן הנסיעה יש להחזיק דרכון וכרטיס שהייה בתוקף, וייתכן שיבקשו לראות הוכחות למטרת הביקור ואמצעי מחיה.

לא, בן זוג שלא רשום בנישואים בדרך כלל לא נחשב לזכאי לאיחוד משפחות בסלובקיה. זכאות לאיחוד משפחות מוגבלת לרוב ל:

• בן/בת זוג נשוי רשמית

• ילדים קטינים של המבקש או של בן הזוג

• הורים תלויים (במקרים מסוימים)

זוגות שאינם נשואים רשמית יכולים לבדוק אפשרויות אחרות, למשל אשרת עבודה או לימודים, אך לא דרך מסלול איחוד משפחות רשמי.

כן. לכל ילד, אפילו תינוק, יש להגיש בקשה נפרדת לאשרת שהייה במסגרת איחוד משפחות בסלובקיה. בדרך כלל נדרשים המסמכים הבאים:

מסמכים נדרשים לילד:

• דרכון הילד או תעודת לידה

• צילום עדכני

• מסמכים המאשרים קשר משפחתי (תעודת לידה, תעודת נישואין של ההורים)

• הוכחת מקום מגורים (חוזה שכירות, בעלות על נכס או הזמנה רשמית)

• ביטוח בריאות המכסה את כל תקופת השהייה

כל בקשה מוגשת בנפרד, גם אם היא נשלחת יחד עם בקשת ההורים.

אין סכום הכנסה חודשית קבוע, אבל יש סכום מינימלי רשמי שעליך להציג כתנאי לאשרת העסק: בעת הבקשה הראשונה אתה צריך להראות הון עסקי בגובה 20× קצבת הקיום (לעצמאי) או 100× (למנהל חברה), וכן אמצעי מחיה ל-12 חודשים.

בחידוש האשרה יש להוכיח הכנסה חייבת במס בשיעור 20× קצבת הקיום בשנה שעברה או 2× לכל חודש אם העסק פעל חלקית. סך הכול מדובר בכ-5,700 € בשנה לעצמאי לפי הקצבה הנוכחית. בנוסף יש להראות שהעסק באמת פעיל – הצג תנועות בנק, חוזים וחשבוניות.

העלות משתנה לפי מטרת השהייה, אך האגרות הרשמיות הן:

• עבודה – 250 €

• עסק / עצמאי – 330 € (350 € אם מגישים בשגרירות)

• איחוד משפחות – 200 €

• עבודה עונתית – 50 €

• פעילות מיוחדת (ספורט, מחקר, תרבות וכו') – 140 €

• כרטיס כחול (EU Blue Card) – 250 €

• שירותים מקצועיים ביחידות אזרחיות של הצבא – 100 €

בנוסף:

• הנפקת כרטיס תושב: 10 € (טיפול רגיל) או 39 € (טיפול מזורז).

• חלק מהמסלולים בשגרירות עשויים לגבות אגרה מעט גבוהה יותר.

הוצאות נלוות אפשריות (לא חלק מהאגרה הרשמית):
תרגומים ואפוסטיל, ביטוח בריאות, הוכחת מגורים, הוכחת אמצעים כלכליים, תעודת יושר.

בשורה התחתונה: לרוב המבקשים העלות הרשמית עומדת על 50–330 €, לא כולל הוצאות נלוות.

ברוב המקרים יש להגיש את הבקשה לאשרת שהייה בשגרירות או קונסוליה סלובקית במדינת המוצא (או במדינה בה יש לכם מעמד קבע). החוקים קובעים שרק במצבים מסוימים ניתן להגיש את הבקשה בתוך סלובקיה, במחלקת המשטרה לענייני זרים:

• אם אתם כבר שוהים בסלובקיה כחוק על בסיס רישיון שהייה אחר (סלובקי או של מדינה אחרת באיחוד האירופי).

• אם יש לכם ויזת לאום (D) סלובקית או ויזת שנגן למטרת עבודה עונתית.

• אם אתם פטורים מוויזה (למשל אזרחי ישראל שנכנסים ללא ויזה).

• אם קיבלתם מעמד של “סלובקי בחו״ל”, שהייה נסבלת, או מקלט זמני.

בנוסף, לא ניתן להגיש בקשה למסלול העסקי מתוך סלובקיה, אלא אם אתם כבר מחזיקים באשרת שהייה ומעוניינים לשנות את מטרת השהייה. אם אינכם עומדים בתנאים אלו, חובה להגיש את הבקשה בשגרירות/קונסוליה הסלובקית במדינת המוצא.

• אפוסטיל – כל מסמך רשמי שהונפק במדינה אחרת חייב להיות מאומת באפוסטיל.

• תרגום רשמי – המסמכים צריכים להיות מתורגמים לסלובקית על ידי מתרגם מוסמך. אם התרגום נעשה במדינה אחרת, על הקונסוליה הסלובקית לאשר שהמתרגם מוסמך.

• תוקף המסמכים – מרבית המסמכים (למעט תעודת נישואין/לידה) לא יכולים להיות בני יותר מ‑90 יום במועד ההגשה.

טיפ: כדאי להכין את התרגומים והאפוסטיל מראש, כדי למנוע עיכובים בהגשה.

• מסמכים בסיסיים שנדרשים כמעט לכל בקשה

  • טופס בקשה רשמי – יש למלא ולחתום על הטופס של משרד הפנים ולהוסיף קבלה על תשלום האגרה.

  • דרכון בתוקף – חייב להיות בתוקף בעת הגשת הבקשה (בד”כ לפחות לשנה).

  • 2 תמונות פספורט צבעוניות בגודל 3×3.5 ס”מ (למשל במסלול איחוד משפחות).

  • אישור מגורים – חוזה שכירות, אישור ממלון, הסכם עם בעל נכס או הצהרה רשמית של מי שמארח אתכם. יש להציג אישור ל־6 חודשים לפחות; אם השהייה קצרה יותר – לכל תקופת השהייה.

  • אישור רישום פלילי נקי – הצהרת יושר מהמדינה בה אתם אזרחים ומהמדינות שבהן שהיתם יותר מ־90 יום בשלוש השנים האחרונות.

  • תרגום ואימות – כל המסמכים שמונפקים בחו”ל (למעט מסמכים בצ’כית) חייבים להיות מתורגמים לסלובקית ע”י מתורגמן מושבע ומאושרים (אפוסטיל או סופר־ליגליזציה). הם גם לא יכולים להיות בני יותר מ־90 יום.

• מסמכים שמוכיחים את מטרת השהייה:

• מסמכים נוספים (במקרים מסוימים) מסמכים ספציפיים לסוג הוויזה – למשל תכנית לימודים, מכתב מהמעסיק, תכנית עסקית לעצמאי.

הערות חשובות

• • כל המסמכים (למעט תעודת נישואין או לידה) חייבים להיות מונפקים ב־90 הימים שקדמו להגשה.

  • ילדים עד גיל 14 פטורים מהמצאת תעודת יושר.

  • הגשת הבקשה נעשית לרוב בשגרירות/קונסוליה הסלובקית במדינת המוצא, אלא אם אתם כבר בסלובקיה עם ויזה או רישיון תקף.

  • הגשה של כל המסמכים באופן מסודר ומלא מעלה את סיכויי קבלת הוויזה ומקצרת את זמן הטיפול.

• רישיון שהייה תקף
• ויזת לאום D סלובקית
• ויזה לעבודה עונתית
• כניסה במסגרת visa-free (למשל ישראלים)
• תעודת "סלובקי בחו״ל", מקלט או שהייה נסבלת

• שהייה זמנית – החלטה עד 90 יום. עבור לימודים, פעילות מיוחדת (כולל ספורט) או כרטיס כחול – עד 30 יום. במסלול single permit לעובדים – עד 60 יום.
• שהייה קבועה – בדרך-כלל החלטה בתוך 90 יום.
• הגשה דרך שגרירות – עלול להתארך בגלל העברת דואר דיפלומטי.
• ויזת לאום (D) – החלטה תוך 30 יום.

• עד 90 יום בתוך 180 יום.
• אפשר לבקר, לטייל או לפגוש משפחה.
• לא מאפשרת עבודה או לימודים ארוכים.
• אין זכויות תושבות.אשרת שהייה ארוכת טווח:
• מיועדת לשהייה מעל 90 יום: עבודה, לימודים, עסקים או איחוד משפחות.
• מאפשרת להיכנס לסלובקיה ולהמשיך את התהליך לקבלת תושבות זמנית.
• יכולה לתת זכות לעבוד, תלוי בסוג הוויזה וההיתר הסופי.
• דרושה הכנה של מסמכים והגשת בקשה לפני או עם הכניסה למדינה (תלוי בסוג ההיתר).